<h1>כל בו סימן ב'</h1>
<h2>דף יא:</h2>
ומברכין שלשה ברכות לפני פרשת התמיד לעסוק בתורה והערב נא ואשר בחר בנו. ויש אומרים שאינן אלא שנים כי לעסוק היא פתיחה להערב נא. ואשר בחר פותח בברוך לפי שמברכין אותה בפני עצמה בקריאת התורה. ונהגו לומר אלו הפרשיות אפי' בעל פה ואע"פי שאמרו דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרן בעל פה הכא משום עת לעשות לה' הפרו תורתך נהגו בו התר שאי אפשר לכל אחד להביא לו ספר לקרות בו בכל בקר, ונהגו לומר ולשנות פרק איזהו מקומן שהוא סדר כל הקרבנות לפי שאמרו ז"ל תלמידי חכמים העוסקין בעבודה מעלה הכתוב עליהם כאלו נבנה בית המקדש בימיהם. ואחר איזהו מקומן נהגו לומר מדרש ר' ישמעאל שהוא שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן כדי שיצאו כל אחד ידי חובת מקרא ומשנה ומדרש בכל יום בעסוק בם בין רב למעט. המשכים לפני עמוד השחר מברך הברכות אבל הקרבנות לא יאמר לפי שאין מקריבין הקרבנו' אלא ביום שנ' ביום צוותו את בני ישראל להקריב וגו' ואין קיום קרבנותיהם אלא בזמן עשייתן.
<h2>דף ס:</h2>
ובמקום אחר מצאתי בזה הלשון בשם רבינו שלמה כשאדם עומד לעסוק בתורה נוטל ידיו ומברך ענ"י ואומר אשר יצר וכל הברכות ומברך על התורה וכל הברכות וקורא קרבנו' ואיזהו מקומן ושלש עשר' מדות מר' ישמעאל וכשהולך לבית הכנסת מתחיל ברבון העולמים עכ"ל והר"מ נ"ע כתב שאינו מברך בבקר כשנוטל ידיו על נטיל' ידים ואשר בחר עד באו לבית הכנסת ואם ברך קודם לכן אינו מברך פעם אחרת בבאו לבית הכנסת אלא תופס במקום שהניח והריא"ף ז"ל כתב זהו במקום שנוהגין לומר כל הברכות בבית הכנסת אבל אנו שמתחילין ברוך שאמר מברכין על נטילת ידים ואשר יצר ואינו מפסיק בין אשר יצר לאלהי נשמה לפי שהיא סמוכה לה לפיכך אינה פותחת בברוך עכ"ל.
